Vayedaber

דִּתְנַן אֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁיָּצְאוּ לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן וְאֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא

Traduction

As we learned in a mishna (Me’ila 6b): In the case of sacrificial portions of offerings of lesser sanctity that left the Temple courtyard before the sprinkling of the blood, Rabbi Eliezer says: The sprinkling of the blood is completely ineffective with regard to these portions, and therefore one is not liable for misusing them. And if one eats them, he is not liable due to the prohibitions of piggul, notar, or of partaking of sacrificial meat while one is ritually impure.

Rachi non traduit

קדשים קלים. ממון בעלים הן ואין בהן מעילה אלא באימורים כדאמרינן בפ' כל הבשר בסופו (חולין דף קיז.) כל חלב לה' לרבות אימורי קדשים קלים למעילה:

אין מועלין בהם. דלא מעליא בהו הך זריקה לברר אותם לחלק גבוה דאין זריקה מועלת ליוצא ופיגול נמי לית בהו דהא פסולין הן כבר:

Tossefoth non traduit

דתנן אימורי קדשים קלים כו'. תימה דלא מייתי רישא דתנן בשר קדשי קדשים שיצא לפני זריקת דמים רבי אליעזר אומר וכו':

פיגול. מפרש התם כהרצאת כשר כך הרצאת פסול ומה הרצאת כשר עד שיקרבו כל מתירין וכו' וטמא הניתר לטהורים חייבין עליהם משום טומאה שאינו ניתר לא ונותר יליף חילול מטמא:

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מוֹעֲלִין בָּהֶן וְחַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא

Traduction

Rabbi Akiva says: The sprinkling is effective and therefore, one is liable for misusing them. And if one eats them he is liable due to the prohibitions of piggul, notar, or of partaking of sacrificial meat while one is ritually impure.

מַאי

Traduction

The Gemara now concludes the dilemma that Rabbi Shmuel bar Rav Yitzḥak raised before Rabbi Ḥiyya bar Abba: According to the opinion of Rabbi Akiva, what is the halakha with regard to eating the loaves when the sheep were slaughtered for their own sake, but their blood was sprinkled not for their sake?

Rachi non traduit

מאי. כלומר אליבא דר''ע מיבעיא ליה לרבי שמואל בר רב יצחק מאי מדזריקת פיגול קבע לי' ללחם בפיגול ואע''ג דזריקה פסולה היא דהא יוצא הוא קבעה ללחם בפיגול כי בשר כשאר בשר שלא יצא אלמא לחם כגוף הכבשים דכי היכי דגוף הכבשים מפוגלים לחם נמי מפוגל זריקה שלא לשמן נמי דפסולה היא שרי להו דהא קיי''ל (זבחים ד' ב.) כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים ולחם נמי כגוף הכבשים דמו ומדכבשים נאכלין לחם נמי נאכל:

מִדִּזְרִיקַת פִּיגּוּל קָבְעָה לְלֶחֶם בְּפִיגּוּל בְּיוֹצֵא כְּבָשָׂר זְרִיקָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ נָמֵי שָׁרְיָא לֵיהּ לְלֶחֶם אוֹ דִלְמָא לְחוּמְרָא אָמְרִינַן לְקוּלָּא לָא אָמְרִינַן

Traduction

The Gemara clarifies the two sides of the dilemma: Should one say that from the fact that sprinkling the blood of the sheep in a manner that renders it piggul renders the loaves piggul, like the meat of the offering, despite the fact that the loaves were disqualified by leaving the courtyard of the Temple, it can be derived that sprinkling the blood not for its own sake also permits the loaves to be eaten, just as it permits the meat of the sheep to be eaten? Or perhaps it is only to be stringent that we say that sprinkling the blood is effective with regard to loaves that have left the Temple courtyard, but we do not say this in order to be lenient, e.g., to render the loaves permitted to be eaten.

Rachi non traduit

או דלמא לחומרא אמרי' לקולא. להיות לחם נאכל לא אמרי' לענין זריקה שאינה הוגנת כגון שלא לשמן דליהוי לחם כגוף הכבשים להיות לחם נאכל ככבשים:

Tossefoth non traduit

קבעה לחם בפיגול. כי בשר אלמא כגופיה דזיבחא דמי הכא נמי כיון דזבח ניתר בזריקה שלא לשמן לחם נמי כיון דכגופי' דזבח דמי או דלמא לחומרא אמרינן לקולא לא אמרינן שיהא כי גופיה דזבח:

מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא וּמִמַּאי דְּכִי אִיתַנְהוּ אַבָּרַאי פְּלִיגִי

Traduction

Rav Pappa objects to this understanding of the dispute between Rabbi Akiva and Rabbi Eliezer. From where do we know that they disagree in a case where the loaves are outside the courtyard at the time of the sprinkling?

Rachi non traduit

וממאי דבאיתנהו. לשתי הלחם אבראי בשעת זריקה פליגי רבי אליעזר ור''ע דתימא אפי' בזריקה שאינה הוגנת מדמי ר''ע ללחם כגוף הכבשים דילמא בדאיתנהו אבראי דהויא זריקה שאינה הוגנת דכ''ע לא מקבע לחם בפיגול דאין זריקה מועלת ליוצא ואע''ג דפליגי באימורי קדשים קלים דהתם כי גופיה דזבח דמו ומודה ר''ע דלחם לא הוי כגוף של כבשים ובזריקה שלא לשמן נמי לא משתרי כבשים ללחם אלא ר''ע סבר כרבי אלעזר בר' שמעון דאמר לא קדשתינהו שחיטה ולא איפסול ביוצא הלכך הואי זריקה הוגנת שאין בה פסול אחר הלכך מקבע לחם בפיגול ודכוותה היכא דליכא פסול ואיזריק ליה זריקה הוגנת כגון לשמן משתרי לחם כמו כבשים אבל בזריקה שלא לשמן לא:

דִּילְמָא בִּדְאִיתַנְהוּ אַבָּרַאי דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּאֵין זְרִיקָה מוֹעֶלֶת לַיּוֹצֵא וּבַהֲדַר עַיְּילִינְהוּ פְּלִיגִי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר לַהּ כְּרַבִּי דְּאָמַר שְׁחִיטָה מְקַדְּשָׁא וְאִיפְּסִלוּ לְהוּ בְּיוֹצֵא

Traduction

Perhaps in a case where the loaves are still outside the courtyard everyone agrees that sprinkling the blood is not effective with regard to offerings that left the Temple courtyard, and they disagree in a case where the loaves left the courtyard and one then brought them back into the courtyard before the sprinkling. As Rabbi Eliezer holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, who said: The slaughter of the sheep consecrates the loaves, and therefore the loaves became disqualified by leaving the courtyard after the sheep were slaughtered. Consequently, even if they were brought back into the courtyard before the sprinkling of the blood they cannot become piggul because they have already been disqualified for a different reason.

Tossefoth non traduit

ובהדר עיילינהו פליגי. אלחם קאי אבל אאימורין (אפי') כי לא הדר עיילינהו פליגי וכן מוכח פ' התדיר (זבחים ד' צ.):

וְרַבִּי עֲקִיבָא כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר שְׁחִיטָה לָא מְקַדְּשָׁא וְלָא מִיפַּסְלִי בְּיוֹצֵא

Traduction

And Rabbi Akiva holds in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, who said: The slaughter of the sheep does not consecrate the loaves at all before the sprinkling of the blood. Since the loaves were not yet consecrated, they do not become disqualified by leaving the Temple courtyard.

הַאי מַאי אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא רַבִּי עֲקִיבָא כְּרַבִּי סְבִירָא לֵיהּ דְּאָמַר שְׁחִיטָה מְקַדְּשָׁא לְהוּ הַיְינוּ דְּקָאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא דְּקָדְשִׁי לְהוּ בִּשְׁחִיטָה וְאָתְיָא זְרִיקָה קָבְעָה לְהוּ בְּפִיגּוּל

Traduction

The Gemara asks: What is this interpretation of the dispute between Rabbi Akiva and Rabbi Eliezer? It does not fit what they say. Granted, if you say that Rabbi Akiva holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, who said: The slaughter of the sheep consecrates the loaves, that is what Rabbi Akiva means when he says that the loaves are consecrated by the slaughter of the sheep and then the sprinkling that was done with the intent to consume the offering after its appointed time comes and renders the loaves piggul.

אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ דְּאָמַר זְבִיחָה לָא מְקַדְּשָׁא זְרִיקַת פִּיגּוּל מִי מְקַדְּשָׁא

Traduction

But if you say that Rabbi Akiva holds in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, who said: The slaughter of the sheep does not consecrate the loaves without the sprinkling of the blood, does sprinkling with an intent that renders the sheep piggul actually consecrate the loaves?

Rachi non traduit

אלא אי אמרת כר' אלעזר וכו'. אכתי איכא למיפרך:

זריקת פיגול מי מקדשא. למיקבע בפיגול אי לא קדוש מעיקרא בשחיטה:

וְהָאָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב זְרִיקַת פִּיגּוּל אֵינָהּ מְבִיאָה לִידֵי מְעִילָה וְאֵינָהּ מוֹצִיאָה מִידֵי מְעִילָה

Traduction

But doesn’t Rav Giddel say that Rav says: Sprinkling with an intent that renders an offering piggul does not cause items to become subject to the prohibition against misuse of consecrated property, and it does not remove items from being subject to the prohibition against misuse of consecrated property?

Rachi non traduit

דאמר רב גידל זריקת פיגול אינה מביאה לידי מעילה. באימורי קדשים קלים דממון בעלים הוא דלית בהו מעילה דלא קרינא ביה מקדשי ה' עד לאחר זריקה דהוברר בשר להדיוט וחלב לגבוה דקרינא ביה חלב קדשי ה' שם זריקת פיגול לא מקבע בקדושה למעול בהן דלא זריקה כשרה היא:

אֵינָהּ מְבִיאָה לִידֵי מְעִילָה בְּאֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים

Traduction

Rav explains: The halakha that it does not cause items to become subject to the prohibition against misuse of consecrated property applies with regard to sacrificial portions of offerings of lesser sanctity. The prohibition against misusing consecrated property applies to: ''The sacred items of the Lord'' (Leviticus 5:15). Consequently, it does not apply to offerings of lesser sanctity, as the meat is the property of those who brought the offering, and the sacrificial portions are disqualified by the sprinkling performed with improper intent.

וְאֵינָהּ מוֹצִיאָה מִידֵי מְעִילָה בִּבְשַׂר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים

Traduction

And the halakha that it does not remove items from being subject to the prohibition against misuse of consecrated property applies with regard to meat of offerings of the most sacred order, such as a sin offering, a guilt offering, or a communal peace offering. Since the sprinkling of the blood was not valid, the meat, which would have become permitted for the priests to eat, retains the status of ''the sacred items of the Lord,'' and the prohibition against misuse of consecrated property still applies.

Rachi non traduit

ואינה יוצאה. מידי מעילה בבשר קדשי קדשים דממון גבוה הם מחיים ויש בהן מעילה קודם זריקת דם וזריקת דם הוציאה הבשר מידי מעילה שהרי מתירתו לכהנים ואמר במסכת מעילה (דף ב.) כלל אמר ר' יהושע כל שיש לו שעת היתר לכהנים אין מועלין בהן וכל שאין לו שעת היתר לכהנים מועלין בהן הך זריקת פיגול לא מפקע להו מידי מעילה אלמא לאו זריקה היא וגבי כבשי עצרת נמי כיון דלאו זריקה היא היכי מיקדשא להו והיכי מקבעי להו בפיגול:

Tossefoth non traduit

ואינה מוציאה מידי מעילה. בבשר קדשי קדשים תימה דהא תנן פ''א דמעילה (דף ב.) איזו היא שלא היתה לה שעת היתר לכהנים שנשחטה חוץ לזמנה משמע דכי נשחטה בהיתר לא מצי משכח ולאו קושיא היא:

לָאו אִיתּוֹתַב דְּרַב גִּידֵּל אָמַר רַב

Traduction

The Gemara rejects this explanation: Wasn’t that which Rav Giddel says that Rav says conclusively refuted? Consequently, one cannot ask a question based on this statement.

Rachi non traduit

לאו איתותב רב גידל. בתמיה בפ''ק דמעילה (דף ג:):

Tossefoth non traduit

ולאו איתותב רב גידל. ולא חשיב שינויא דהתם דריש מעילה דרב פפא הוא דמקשה לה התם ולא ס''ל ההוא שינויי' מיהו תימה דהתם בסוף שמעתין (גם זה שם) מייתי ליה סיוע ואית דגרסי ולא איתותב רב גידל בניחותא ואינו נראה:

בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יִרְמְיָה מֵרַבִּי זֵירָא כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת שֶׁשְּׁחָטָן לִשְׁמָן וְאָבַד הַלֶּחֶם מַהוּ שֶׁיִּזְרוֹק דָּמָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן לְהַתִּיר בָּשָׂר בַּאֲכִילָה

Traduction

§ The Gemara cites another dilemma concerning the sheep and loaves of Shavuot. Rabbi Yirmeya raised a dilemma before Rabbi Zeira: In a case of the two sheep of Shavuot that one slaughtered for their own sake, thereby establishing a bond between the sheep and the loaves, and the loaves were then lost, if the blood of the sheep would be sprinkled for their sake, the meat would not be permitted to be eaten because the loaves were lost. That said, what is the halakha with regard to whether the priest may sprinkle their blood not for their own sake but rather for the sake of a peace offering in order to permit the meat of the sheep to be eaten?

Rachi non traduit

מהו שיזרוק דמן שלא לשמן. אלא לשם שלמים להתיר בשר באכילה דודאי לשמן לא הוו זריקה כדאמרי' לעיל (מנחות דף מו.) הכל מודים שאם הוזקקו זה לזה מעכבין זה את זה:

Tossefoth non traduit

מהו שיזרוק דמן שלא לשמן. לר' ירמיה דאמר תנופה עושה זיקה אבד הלחם אבדו הכבשים דקודם שחיטה לא שרינן לשנויי אבל היכא דכבר נשחטה שרינן לשנויי כדי לתקוני זבחא:

אֲמַר לֵיהּ יֵשׁ לְךָ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לִשְׁמוֹ וְכָשֵׁר שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ וְלָא וַהֲרֵי פֶּסַח קוֹדֶם חֲצוֹת דְּאֵינוֹ כָּשֵׁר לִשְׁמוֹ וְכָשֵׁר שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ

Traduction

Rabbi Zeira said to Rabbi Yirmeya: Do you have anything that is not fit if the sacrificial rites are performed for its own sake, and yet it is fit if the sacrificial rites are performed not for its own sake? This is certainly not a logical option. Rabbi Yirmeya responded: And is there no precedent for this? But there is the Paschal offering before midday on the fourteenth of Nisan, which is not fit if it is slaughtered for its own sake, as it is before the proper time for the Paschal offering, and yet it is fit if it is slaughtered not for its own sake but rather for the sake of a peace offering.

Rachi non traduit

פסח בשאר ימות השנה כשר לשלמים. בפ' תמיד נשחט (פסחים דף סד.):

פסח קודם חצות היום. של ארבעה עשר אינו כשר לשמו עד בין הערבים וכשר לשלמים:

הָכִי קָא אָמֵינָא יֵשׁ לָךְ דָּבָר שֶׁנִּרְאֶה לִשְׁמוֹ וְנִדְחֶה מִלִּשְׁמוֹ וְאֵינוֹ כָּשֵׁר לִשְׁמוֹ וְכָשֵׁר שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ

Traduction

Rabbi Zeira replied: This is what I was saying: Do you have anything that was fit to be sacrificed for its own sake, like these sheep of Shavuot that were slaughtered before the loaves were lost, and was then rejected from being sacrificed for its own sake, like these sheep when the loaves were lost, and is not fit if it is sacrificed for its own sake, and yet it is fit if it is sacrificed not for its own sake?

Rachi non traduit

שנראה לשמו. כגון הנך כבשים קודם אבידת הלחם:

ונדחה מלשמו. לאחר אבידת הלחם:

וְלָא וַהֲרֵי פֶּסַח אַחַר זְמַנּוֹ בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה קוֹדֶם חֲצוֹת

Traduction

Rabbi Yirmeya responded: And is there no precedent for this? But there is the Paschal offering, which was fit to be sacrificed for its own sake during its designated time, and after its designated time, during the rest of the days of the year before midday, it is not fit to be sacrificed as a Paschal offering but it is fit to be sacrificed as a peace offering.

Rachi non traduit

פסח אחר חצות. נראה לשמו וכשעבר היום נדחה מלשמו וכשר לשלמים:

Tossefoth non traduit

והרי פסח אחר חצות. מצי לשנויי כדמשני פ' בתרא דזבחים (דף קטו.) שאני פסח דבשאר ימות השנה שלמים הוי:

הָכִי קָאָמֵינָא יֵשׁ לָךְ דָּבָר שֶׁנִּרְאֶה לִשְׁמוֹ וְנִשְׁחָט לִשְׁמוֹ וְנִדְחֶה מִלִּשְׁמוֹ וְאֵינוֹ כָּשֵׁר לִשְׁמוֹ וְכָשֵׁר שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ

Traduction

Rabbi Zeira replied: This is what I was saying: Do you have anything that was fit to be sacrificed for its own sake, like the two sheep of Shavuot that were slaughtered before the loaves were lost, and it was slaughtered for its own sake, and was then rejected from being sacrificed for its own sake, like the two sheep when the loaves were lost, and it is not fit if it is sacrificed for its own sake, and yet it is fit if it is sacrificed not for its own sake?

וְלָא וַהֲרֵי תּוֹדָה

Traduction

Rabbi Yirmeya responded: And is there no precedent for this? But there is the thanks offering, as the Gemara (46a) states that if the thanks offering was slaughtered and then its accompanying loaves broke into pieces and thereby became disqualified, the blood should be sprinkled for the sake of a peace offering rather than a thanks offering, and then the meat may be eaten. Yet, if the blood was sprinkled for the sake of a thanks offering, the meat would not be permitted to be eaten.

Rachi non traduit

והרי תודה. דאמרן בהאי פירקין (ד' מו.) מששחטה נפרס לחמה הדם יזרק לשם שלמים והבשר יאכל וידי נדרו לא יצא הא הכא שנשחטה לשמו ונדחית מלשמו וכשרה שלא לשמו:

Tossefoth non traduit

והרי תודה. דאם נפרס הלחם או שאבד ונזרק הדם לשמה פסולה דהא אבד הלחם אבדה התודה דלית ליה סוגיא דלעיל (מנחות דף מו:) אלא קסבר דשלא לשמן [בעי למזרק] וכי זריק שלא לשמה כשר ומשני שאני תודה דקרייה רחמנא שלמים הלכך לכתחלה יכול לזרוק לשם שלמים כי אבד הלחם והמקשה היה יכול להקשות כמו שהקשה למעלה והא כיון דשחיטה עושה זיקה איפסיל לחם תיפסיל נמי תודה וקשה מאי שני שאני תודה דקרייה רחמנא שלמים הול''ל לאו מילתא היא דלשמו נמי כשר אלא נראה לפרש דודאי לשם תודה פסולה ופריך שפיר ומשני דלשם שלמים נמי לשמה מיקרי והילכך לא מיפסלא בהכי אבל לשם תודה פסול דלא הוי בלא לחם ואפי' בפסח דלא בעי עקירה הכא שאני דכבר נשחטה [לשם תודה מש''ה בעי עקירה]:

שָׁאנֵי תּוֹדָה דְּרַחֲמָנָא קַרְיַיהּ שְׁלָמִים

Traduction

Rabbi Zeira answered: The thanks offering is different, as the Merciful One called it a peace offering (see Leviticus 7:13). Just as a peace offering is sacrificed without loaves, so too a thanks offering may sometimes be sacrificed without loaves. Therefore, the loss of the loaves does not render the thanks offering disqualified, and this case is not comparable to the case of the two sheep and two loaves of Shavuot.

Rachi non traduit

תודה רחמנא קרייה שלמים. תודת שלמיו כדאמרן לעיל (שם) מה שלמים קרבי בלא לחם אף תודה קרבה בלא לחם ומעולם לא נדחה מלשמו:

תָּנוּ רַבָּנַן שָׁחַט שְׁנֵי כְּבָשִׂים עַל אַרְבַּע חַלּוֹת מוֹשֵׁךְ שְׁתַּיִם מֵהֶן וּמְנִיפָן

Traduction

§ The Gemara cites another discussion concerning the sheep and loaves of Shavuot. The Sages taught in a baraita: If one slaughtered the two sheep as required but they were accompanied by four loaves rather than the requisite two loaves, he draws two of the loaves from the four and waves them together with the sheep,

Rachi non traduit

ומניפן. עם הכבשים דכבשי עצרת טעונין תנופה חיים ושחוטין לקמן בפ' כל המנחות (מנחות ד' סא.):

Tossefoth non traduit

מושך שתים מהן ומניפן. למאי דמוקי לה כרבי צריך לומר שמניף כולם דהא לא ידעי' הי אקדיש ותימה דכיון דבתנופה שאחר שחיטה איירי א''כ לימא וזורק את הדם עליהן כדמזכיר תנופה דלא צריך ועוד דלישנא לא משמע שיניף הד' ונראה לפרש נוטל אחת ומניף השלש אחרות עמהן זו אחר זו וכן בשניה וכן בשלישית וכן ברביעית והשתא אורי לן שצריך שלא יניף הד' בבת אחת כדי שיהא ניכר שלא יזרק הדם רק על השתים: